בס"ד

שלום לכולם.
• אני אניטה זרגרי בת 63.
• רוצה לספר על עצמי וגם על הציורים שאני מצייירת.
• תראו רבותיי מה שאספר כרגע לא תמיד קל לשמוע אבל אלו הם חיי יש עוד הרבה מה לספר אבל בהמשך.
• היום אני אספר על הציור שצירפתי לסיפור.

חיי לא היו קלים , זה התחיל בגיל 15.5 הייתי בהריון מתקדם בגלל הגיל בית המשפט אישר לי להתחתן.
לאחר הנישואין בעלי התחיל להשתמש בסמים קשים ואז התחילו המכות האלימות הפיזית והמילולית וזה נמשך 11 שנים לא היה לי לאן ללכת או לחזור לא יכולתי לבחור בדרך אחרת יש כמובן סיפור חיים מלפני הנישואים שאותו אספר בהמשך.
נמשיך מאיפה שהפסקנו , במשך כל הזמן הזה נלחמתי על הפינה שלי וילדתי 3 ילדים שבהריון השלישי בחודש ה 7 ובעלי אכה אותי קשה מאוד.
נשארתי על הריצפה זרוקה ומהמכות שקיבלתי בבטן ילדתי את בני והוא היה 4 חודשים באינקובטור.
ואז החלטתי לא להמשיך בחיי ככה. .ביקשתי מהרווחה להכניס את ילדי לבתי אומנה עד שאסתדר ואקבל בית מעמידר.
לאחר שנודע לי שהתעללו בילדי הוצאתי אותם מהמשפחה והעברתי אותם לפנימייה בתל אביב.
עברו השנין והילדים גדלו וכל אחד מצא את מקומו
בתי הבכורה נקלטה להריון בגיל 42 ביקשתי ממנה לעבור לגור לידי בעיר טבריה כדי שאוכל לעזור לה.
באחד הימים הלכתי אליה לעזור לה עם התינוקת מכיוון שהתעייפתי מהדרך נאנחתי .. ובתי התחילה לכעוס וצעקה והתחילה להאשים אותי על כל השנים שהיא עברה בילדות ובפנימיות היא הרביצה לי והעיפה אותי בריצפה קיללה אותי היא הוציאה את כל המטען שהיה לה.
חזרתי לביתי עצובה וכאובה וישבתי לצייר את הציור הזה כל מה שחוויתי באותו יום יצא לי בציור.

אני משתפת אתכם בתמונה 1 כרגע אבל יש סיפור חיים ארוך ועצוב שבסופו אני משוקמת ואני סבתא מאושרת לנכדים מקסימים.
אני מציירת ציורים מדברים החלום שלי זה לתת הרצאות
מקווה להגיע גם לשם.

תודה מכל הלב לכל מי שקרא.

אניטה זרגרי
מספר הנייד שלי :0525033909